מזונות ילדים

בהתאם לדין העברי ולפסיקת בית המשפט העליון חובתו של האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו עד לגיל 15 היא חובה אבסולוטית ובלעדית, כאשר לגבי קטינים מקטני קטינים- היינו מתחת לגיל 6 - האב חייב בחיוב אבסולוטי ללא קשר להכנסות האם. צרכים בסיסיים הכרחיים נקבעו בפסיקה: כלכלה, ביגוד והנעלה, בריאות, תקשורת ונסיעות (ראה ע"א 2312/90 קחואר ועוד) והועמדו על סך מינימאלי הכרחי של 1,400 ₪ לחודש, ללא שהסכום כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות או הוצאות מדין צדקה (בר"ע 1895/02 בן עמי נ' משיח, בעמוד 1866).

 כאשר האב "אמיד" יהיה עליו לשלם לקטינים גם הוצאות מדין צדקה. לענין זה נזכיר את הכלל שהתווה לנו "נתיבות המשפט" של רב חיים אלגאזי לספר מישרים, נתיב כ"ג, חלק ה' כי מבחן ה"אמיד" לגבי בניו של אדם אינו אותו מבחן החל בקביעת חיוב צדקה לנזקקים אחרים, ובעוד שלגביהם דרוש כי החייב ייחשב כ"אמיד גמור" לגבי בניו- כל שאינו עני מקרי- אמיד"

 

לענין המדור: בית המשפט העליון קבע כי עבור ילד אחד מפתח השתתפות האב במדור הינו לפי שיעור של 30% משכר הדירה והוצאות המדור (חשמל, מים, ארנונה, בזק, ועד בית, גז וכדומה) עבור שני ילדים 40%, 3 ילדים 50% וכך הלאה...

 

מזונות ילדים

מזונות של ילד מחוץ לנישואין

חובת צד ג' למזונות

במקרים רבים מתברר לאמהות גרושות כי פסק הדין המקנה להן מזונות הוא "על הנייר בלבד", שכן הן אינן מצליחות לגבות את דמי המזונות. לפיכך במקרים בהם לפיה לא ניתן לפעול כנגד האב בהליכי הוצל"פ לגביית המזונות החוק מאפשר לילדים הקטינים לתבוע מזונות מהסבים – הורי האב, על מנת שלא יוותרו ללא מזונות. החוק קובע תנאים מוקדמים לתביעה של נכדים כנגד הסבא והסבתא: ראשית, הנכד יכול לפנות רק אם יוכיח כי אינו יכול לקבל מזונות מהוריו, כולל מאמו (למשל כאשר האם אינה עובדת או מתקיימת מקצבה). אם התשובה לכך חיובית, בית המשפט יבחן את מצבם הכלכלי של הסבא והסבתא ויפסוק בהתאם.

אב לילד מחוץ לנישואים חייב בתשלום מזונות לילד זה, בדומה לחובתו של אב כלפי ילד שנולד לו במסגרת הנישואים. למימוש חובה זו נדרשת לעתים בדיקת אבהות, שתוכיח כי הגבר שלו מיוחסת האבהות הוא אכן האב. ילד שנולד מתרומת זרע אינו נחשב ילד מחוץ לנישואים, אך בדרך כלל אין לו כל זיקה משפטית לאביו הביולוגי (הוא אינו זכאי למזונות מאב זה, למשל).

חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. במקצת המקרים, כאשר להורה אין דת, כאשר ההשתייכות הדתית של ההורה אינה מוכרת בישראל, או כאשר הדין הדתי החל על ההורה פוטר אותו מצרכי ילדיו, יוטל חיוב על הורה זה מכח הדין האזרחי.
חישוב גובה תשלומי המזונות מורכב משלושה שלבים עקרוניים:
1. חישוב סך כל צרכי הילדים, להלן נטל הפרנסה.
2. חישוב של האופן בו צריך להתחלק נטל הפרנסה בין ההורים.
3. חישוב תשלומי העברה בין ההורים, אם הילדים מתגוררים רק אצל אחד מהם.
יחד עם זאת, ברוב המכריע של המקרים, אין צורך להזקק לשלבים אלו, שכן מכח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו. בתי המשפט יטילו את כל נטל הפרנסה על האב, אף אם נטל זה גבוה משמעותית מהכנסתו בפועל.

צו עיקול

 

בישראל, עיקול הוא החרמת רכוש על ידי השלטונות במטרה לגרום להחזרת חוב. צו העיקול ניתן על ידי בית משפט, והוא נאכף על ידי ההוצאה לפועל. בחוב רגיל קובע החוק כי הזוכה חייב להשאיר לחייב סכום מינימאלי למחיה ואולם בחוב מזונות ניתן לעקל את כל משכורתו של החייב.

 

צו עיכוב יציאה מהארץ

 

צו עיכוב יציאה מהארץ: צו השולל מתושב מדינה את הזכות לצאת את גבולותיה, באופן זמני שנקבע על ידי בית המשפט. כיום, לאור תיקון 39 לא ניתן להוציא צוי עיכוב על נקלה ואולם בגין חוב מזונות ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ גם בגין סכומים נמוכים מאוד.

 

  • w-facebook
  • w-twitter

עקבן אחרנו: