ירושות וצוואות

צוואה", במובן הכללי, היא כל אימרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
במובן המשפטי, "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אשר יהא בר-תוקף - אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.
המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש. לעתים אין ההפרדה בין סוגי הירושות ברורה ומוחלטת. למעשה, מבטא ביסוס הירושה בחוק ממד עמוק יותר של דפוס התנהגות זה, המכונה זכות הירושה. משמעות זכות הירושה היא שאדם אשר צבר כוח חברתי מסוים בחייו (נכסים, הון, תפקיד, תואר וכו'), מעביר את כוחו לאדם אחר, לרוב לצאצאיו.

העיזבון אינו מוגדר בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. על פי ההלכה העיזבון הינו מסת הרכוש שהניח אחריו המנוח.
מה נכלל במונח עיזבון?
1. נכסים מוחשיים, מקרקעין ומטלטלין וכן טובות הנאה;
2. זכות תביעה בגין עוולה לטובת העיזבון או נגדו;
3. זכות תביעה שעמדה למוריש עובר לפטירתו;
4. סכומים שהגיעו למנוח מכוח חוק מלווה ביטחון, התש"ל- 1970;
5. חובות וזכויות על פי חוזה שהמוריש היה צד לו.
מה לא נכלל בעיזבון?
1. הזכות למזונות;
2. סכומים המשתלמים עקב מוות על פי חוזה ביטוח;
3. חברות בקופת קצבה (פנסיה) או בקופת תגמולים;
בכדי להעביר ליקירים את הנ"ל יש לכללם בצוואה באופן ברור וחד משמעי.

 

 

  • w-facebook
  • w-twitter

עקבן אחרנו: